החלטה בתיק בש"א 20762/07

1.         בפניי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (ת.א.  62640/05) מיום 18.9.07, אשר קיבל את תביעת המשיב לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים, וחייב את המבקשים לשלם לו סך של 422,098 ש"ח בצרוף שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ.

המבקשים עתרו בבקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט קמא, ובהחלטה מיום 25.10.07 הורה בית משפט קמא על עיכוב סך של 150,000 ש"ח מתוך סכום פסק הדין, זאת לאחר שבחן את סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (להלן - העיכוב החלקי).  

2.         עתה עותרים המבקשים לעכב את ביצוע פסק הדין בכללותו ולחלופין להורות כי סכום פסק הדין יופקד בחשבון נאמנות אשר יפתח לצורך כך על-ידי ב"כ הצדדים. לטענתם לא די בעיכוב החלקי, שכן לדבריהם " אין שום ספק...שמידה ויועברו כעת למשיב סך של למעלה מ-300,000 ש"ח לא יוכלו המערערים לפרוע מאת המשיב את הסך הנ"ל" (בעמ' 2 לבקשה). לטענת המערערים סיכויי הערעור טובים וכי קיים חשש, לטענתם, כי אם יבוצע פסק דינו של בית משפט קמא ולאחר מכן יתקבל הערעור, לא יוכלו להיפרע מהמשיב. המערערים מבססים חששם זה, בין היתר, על הראיות שנשמעו בפני בית משפט קמא, מהם עלה כי המשיב הינו דל באמצעים אשר אינו מתפרנס למחייתו.

3.         המשיב מתנגד בכל תוקף לבקשה.

לטענתו, הבקשה לא רק שאינה נתמכת בתצהיר, הרי שהמבקשים לא הוכיחו את הנדרש להיעתר לבקשתם, בחינת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. לדברי המשיב, פסק דינו של בית משפט קמא מנומק כדבעי, וערעור המבקשים מתייחס לכל שורה ושורה בפסק הדין, בשיטת "דייג", ונסב על קביעות עובדתיות ועל התרשמות בית משפט קמא מהעדים שהעידו בפניו, ואשר בכך אין ערכאת הערעור מתערבת. לפיכך טוען המשיב, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, אם בכלל.

כך גם לא הניחו המבקשים תשתית עובדתית להוכיח כי לא יוכלו להיפרע מהמשיב, ואף לא בתצהיר, כאמור, וכל שנטען בבקשה, כי ממכלול הראיות עלה שהמשיב דל באמצעים, אולם מבלי לפרט מעבר לכך.

כך גם לטענת המשיב, הצעת המבקשים כי כספי פסק הדין יופקדו בחשבון נאמנות, אינה שונה מבקשתם לעיכוב ביצוע, שכן התוצאה היא אחת - המשיב לא יקבל את כספי פסק הדין.

4.         המבקשים בתשובתם טענו כי לא היה עליהם להגיש תצהיר בתמיכה לטענתם בדבר מצבו הכלכלי הרעוע של המשיב, שכן האמור נטען על-ידי המשיב עצמו במסגרת תצהיר עדות ראשית שהגיש בבית משפט קמא. כך גם הפנו המבקשים להחלטת בית משפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע, אשר ציין ביחס לנושא זה, כי אמנם הטענה לא נתמכה בתצהיר, אולם נוכח העדר התעסוקה וגילו של המשיב, עובר לתאונה, מקובלת עליו טענת המבקשים.

דיון:

5.         הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין עליו מערערים, ובמיוחד, מעת שמדובר בפסק דין כספי. על המבקש את עיכוב הביצוע להוכיח שניים - סיכויי ערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. מאזן הנוחות ייבחן בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה לגופו [ע"א 8941/06 עיריית חיפה נ' ב.מ. רפרריס דדו בע"מ (ט.פ.)] על אף שבמקרים בהם מבוקש לעכב פסק דין כספי, למאזן הנוחות שיקול מרכזי, ועל בית המשפט לבחון את יכולת המשיב להחזיר את המצב לקדמותו, במידה ויתקבל הערעור.

6.         מבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי במקרה דנן סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד, כפי שלא נראה כי מבחינת מאזן הנוחות יש לסטות מאשר קבע בית משפט קמא בעיכוב החלקי. בית משפט קמא הורה על עיכוב של כ-35% מסכום פסק הדין, ונראה כי יש בכך משום איזון ראוי בין שני האינטרסים - האחד, זכותה של המבקשת להבטיח כי תוכל להיפרע מהמשיב במידה וערעורה יתקבל, השני, צמצום הפגיעה במשיב, אשר בסופו של דבר יש לזכור, כי זכאי הוא לאשר נפסק בפסק דינו של בית משפט קמא, זאת עד להכרעה אחרת בערעור, אם בכלל [ראו: ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו נ' אהובה (ט.פ.)]. בנוסף יש לציין כי הסכומים שנפסקו בחלקם, על-ידי בית משפט קמא, הינם פיצויים כספיים הצופים פני עתיד, ולכן ישנה הצדקה מבחינת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, להורות על עיכוב חלק מהסכום שנפסק, וכפי שהורה בית משפט קמא. 

7.         בהתייחס לטענת המשיב כי המבקשת לא הוכיחה טענותיה בדבר יכולתו הכלכלית של המשיב, אכן, כפי שנקבע בע"א 4641/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל (ט.פ.), אין די בהעלאת טענות כלליות בסוגיה זו, אלא על המבקש לפרט את אותן עובדות, ואף ככל הניתן, באמצעות תצהיר [ראו: ע"א 8053/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבידור (ט.פ.)]. עם זאת, נראה כי במקרה דנן אין צורך בהבאת אותן עובדות ואף לא באמצעות תצהיר, כטענת המשיב, וזאת בהתחשב במועד שמיעת הראיות בבית משפט קמא ומאשר עולה מפסק דינו של בית משפט קמא, ביחס למצבו הכלכלי של המשיב.

8.         הנה כי כן, אין מקום לעכב סכומים נוספים, מעבר לאשר הורה בית משפט קמא במסגרת העיכוב החלקי.

9.         אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח בצרוף מע"מ בגין הבקשה.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ב בכסלו, תשס"ח (22 בנובמבר 2007).